פסק-דין בתיק בר"ע 498/08

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (עבאס עאסי), בגלגול שני, במסגרתה אישר באופן חלקי בלבד את ההוצאות אשר שילמה המבקשת-הזוכה לקבלן הוצאה לפועל, לצורך ביצועו של פסק דין שניתן כנגד המשיבים-החייבים.

רקע עובדתי ודיוני

1.         המפקח על רישום מקרקעין הורה בפסק דין למשיבים להשיב את המצב לקדמותו, בנוגע לעבודות בנייה שונות שביצעו ביחידת מקרקעין, המוחזקת בחכירת משנה על ידי המשיב 2, והמצויה בבית משותף שהמבקשת היא החוכרת שלו. ערעורם של המשיבים על פסק הדין - נדחה, ומשלא ביצעו את פסק הדין הגישה המבקשת את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

2.         המוציא לפועל הטיל את ביצוע ההריסה על קבלן הוצאה לפועל מאושר כדין (להלן: "הקבלן"). הקבלן הגיש בקשה לאישור שכרו בסך 14,562 ש"ח, לפי חישוב של למעלה מ-50 שעות עבודה, בסך של 250 ש"ח + מע"מ לשעה. המוציאה לפועל (הגב' ברטה כהן) אישרה סכום זה. המבקשת שילמה את הסכום האמור לקבלן, ובהתאם הוגדל החוב בתיק ההוצאה לפועל.           

3.         המשיבים הגישו ערר על החלטת המוציאה לפועל לראש ההוצאה לפועל, ודיון בבקשתם נקבע ליום 15.1.07. בדיון טען ב"כ המשיבים דאז (עו"ד עמוס לוזון), כי הקבלן שימש אך כמפקח על עבודות ההריסה שבוצעו בסופו של דבר על ידי עובדים מטעם המשיבים, וכי הסכום שמגיע לקבלן הינו בסך של אלפי שקלים מועטים בלבד. ראש ההוצאה לפועל החליט לזמן דיון נוסף אליו יוזמן הקבלן. לבקשת נציג המבקשת, ראש ההוצאה לפועל פטר אותו מהתייצבות לדיון.

4.         בדיון ביום 19.2.07 לא התייצב הקבלן. ראש ההוצאה לפועל שמע את דברי המשיב 1 (להלן: "המשיב") והעדים מטעמו, קיבל את הערר, וקבע את שכרו של הקבלן על סך של 3,750 ש"ח בלבד לפי חישוב של 15 שעות עבודה. 

5.         בקשתה של המבקשת לקיום דיון נוסף במעמדה ובמעמד הקבלן - נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל אשר קבע, בהחלטה מיום 31.5.07, כי "הזוכים רשאים לפנות בתובענה מתאימה בבית המשפט כנגד הקבלן, וככל שיש להם עילה ע"פ דין. המחלוקת בין הזוכים לבין הקבלן ששכרו [כך במקור - א.פ.] , אינה נמצאת בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל".

6.         ביום 24.9.07 הגישה המבקשת תובענה לבית משפט השלום בירושלים, במסגרתה תבעה את הקבלן על הפרש בין הסכום ששילמה לו לבין הסכום שאושר על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל, בסך של 10,812 ש"ח (ת.א. 10528/07). בדיון ביום 29.1.08, המליצה כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס לצדדים להידבר ביניהם וזאת לנוכח ההליך שהתקיים בתיק ההוצאה לפועל אליו הוזמן הקבלן כעד אך לא התייצב.

7.         בעקבות בקשה שהגישו המשיבים להחזר כספים מהמבקשת, הורה ראש ההוצאה לפועל למבקשת להשיב למשיבים את הסכום שנגבה ביתר, בסך של 4,675 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.2.07 וכן חייב את המבקשת לשלם למשיבים את הוצאות ההליך בסך של 2,000 ש"ח (החלטה מיום 22.1.08).

8.         המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטות של ראש ההוצאה לפועל בעניין הוצאות הביצוע, אשר נדונה לפניי (בר"ע 352/08). בפסק דין מיום 4.3.08 קבעתי כי החלטות ראש ההוצאה לפועל מיום 19.2.07 ומיום 22.1.08 - בטלות, והוריתי כי ראש ההוצאה לפועל יקיים דיון מחודש בעניין הוצאות המבקשת לביצוע פסק הדין, במעמד הצדדים ואשר אליו יוזמן הקבלן וימסור גרסתו.

החלטת ראש ההוצאה לפועל

9.         בעקבות פסק הדין בבר"ע 352/08 הנ"ל, קיים ראש ההוצאה לפועל דיון במעמד הצדדים, ביום 26.5.08, במהלכו העידו הקבלן ונציג המבקשת. ביום 1.6.08 ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת על ידי  ראש ההוצאה לפועל, בה הבחין ראש ההוצאה לפועל בין שני שלבים: השלב הראשון - ממועד כתב הטלת התפקיד על הקבלן ועד להסכמת המשיבים לביצוע העבודה בעצמם. השלב השני - לאחר שהמשיבים החלו בביצוע העבודה בעצמם ועד לסיום העבודה. ראש ההוצאה לפועל קבע, כי:

"בעיקרון, משהחייב הסכים לבצע את העבודה בעצמו והזוכה הסכימה לכך, תפקידו של הקבלן, ע"פ כתב הטלת התפקיד, היה אמור להסתיים; היה על הזוכה, או הקבלן כשלוח מטעמה, להודיע למוציא לפועל על הסיכום שלפיו החייב יבצע את העבודה בעצמו, ובמידת הצורך, לבקש מהמוציא לפועל לאשר את פעולת הפיקוח על העבודה ע"י הקבלן מטעמה, וכן לאשר הוצאות הליך זה מראש... בענייננו, הזוכה בחרה להמשיך ולהעסיק את הקבלן מטעמה לשם פיקוח על עבודות ההריסה. הזוכה עשתה כן מבלי להקדים ולבקש אישור מהמוציא לפועל, הן באשר לעצם ההוצאה והן באשר לסכומה".

עוד קבע ראש ההוצאה לפועל, כי:

"אינני רואה צורך להכריע בין גרסאות הצדדים [הקבלן, נציג המבקשת, המשיב והעדים מטעמו - א.פ.] כאמור, או לקבוע את היקף העבודה המדויק שהקבלן ביצע, שכן, מה שקובע הוא שיעור ההוצאות שאושר או שראוי לאישור ע"י המוציא לפועל, ולא סכום ההוצאות ששולם בפועל ע"י הזוכה. כאמור, ע"פ הפסיקה, תשלום הוצאות ללא אישור מראש, הוא תמיד על סיכונו של המשלם".

10.       על יסוד קביעות אלו נקבע, כי המבקשת זכאית לשכרו של הקבלן בגין הפעולות שנעשו בשלב הראשון, עד לשלב בו הוסכם שהמשיב יבצע את העבודה בעצמו. עבור שלב זה אישר ראש ההוצאה לפועל הוצאות ביצוע לפי הערכה של כ-10 שעות עבודה, בגין פעולות ההכנה שביצע הקבלן, לרבות קבלת הצעות מחיר, ביקור בשטח וקיום ישיבה עם המשיב, שהביאה להסכמת המשיב לביצוע העבודה בעצמו. עבור השלב השני - השלב בו ביצע המשיב את עבודות ההריסה בעצמו או על ידי מי מטעמו - קבע ראש ההוצאה לפועל, כי אין מקום להטיל את מלוא עלות העבודה של הקבלן על שכמו של המשיב, ואישר הוצאות ביצוע לפי הערכה של כ-8 שעות עבודה, המשקפות כארבעה ביקורים לפיקוח במשך תקופה של כ-20 ימי עבודה, כאשר כל ביקור אמור לארוך כשעתיים לערך. 

ראש ההוצאה לפועל אישר הוצאות ביצוע בסך כולל של 5,000 ש"ח. לאחר חישוב היתרות בתיק ההוצאה לפועל ובהתחשב בהפרשי הצמדה וריבית, הורה ראש ההוצאה לפועל לאפס את החוב ולסגור את תיק ההוצאה לפועל, ללא צו להוצאות.

            החלטה זו היא העומדת בבסיסה של בקשת רשות הערעור שלפניי.

עיקר טענות הצדדים

11.       בבקשה שלפניי מלינה המבקשת על התוצאה אליה הגיע ראש ההוצאה לפועל ועל נימוקיו. נציג המבקשת חוזר על טענתו, כי פעל בהתאם להנחיות שנמסרו לו על ידי מזכירות ההוצאה לפועל כאשר פנה לקבלן מורשה מטעם ההוצאה לפועל, ולא עשה כן על דעת עצמו, וכן כי המבקשת שילמה לקבלן את מלוא הוצאותיו משום שהקבלן הבטיח לנציג המבקשת, כי כל הוצאה תיזקף לחובת המשיבים כך שהמבקשת  תקבל את כספה בחזרה. כעת, לשיטת המבקשת, יוצאת היא לוקה פעמיים: לאחר שפעלה בתום לב למימוש פסק דין בו היא הזוכה, וקיימה אחר הוראות מערכת ההוצאה לפועל והקבלן מטעמה, נאלצת היא לשלם מכיסה את הוצאות הביצוע לקבלן, שבהעדרו לא היתה מבוצעת ההריסה.